5 עצות הזהב

למקסום תיק ההשקעות שלנו

שלום חוסכים/משקיעים יקרים. במסגרת המדיניות של חברת עצת הזהב
ריכזנו פה עבורכם את 5 עצות הזהב שידאגו למקסם את היתרה הכוללת בתיק ההשקעות שלנו.

עדיף לקבל את ה5 העצות כקובץ PDF(שמירה מאובטחת) למייל ולקרוא מאוחר יותר?

בבקשה להזין את כתובת המייל ונשלח לך את הPDF בהקדם:

עצה מספר 1

פיזור ההשקעה בתיק ההשקעות הכולל שלנו

תזכרו שלפיזור הנכסים בתיק שלנו אין מחיר!!! מטרתנו הינה תמיד לפזר את תיק ההשקעות למגוון נכסים
וזאת על מנת להקטין את רמת הסיכון שלנו. ככל שנהיה מפוזרים ליותר נכסים כך התנודות בשוק ההון
ישפיעו עלינו פחות באופן יחסי.

בשנים האחרונות בתי השקעות וחברות ביטוח מפזרות את ההשקעות שלהם בין היתר
לנכסים בלתי סחירים – נכסים שהקורלציה שלהם
לשוק ההון הינה נמוכה אם בכלל.  

בנכסים כאלו אנו אמורים לקבל תשואות מנדל"ן מניב , תשתיות
מדינת ישראל כמו כביש 6, הרכבת הקלה וכו' ,הלוואות מחוץ לבורסה והשקעה בקרנות פרטיות .

התשואות שנקבל מנכסים כאלו אינן תלויות ברובן בהלך השוק בשוק ההון
והם ללא ספק שם המשחק בשנים האחרונות מאז שהריבית חסרת הסיכון צנחה לשפל שיא היסטורי .  

היופי בנכסים כאלו שהם מגלמים תשואות יפות יחסית  בשנים האחרונות (בין 6-10.5% בשנה).
יש לציין שהתשואה אינה מובטחת בשום אפיק היום אבל דווקא הנכסים הבלתי סחירים מקטינים
את החשיפה לבורסה ובשורה התחתונה
מגדילים את פיזור ההשקעה ללקוח.
התשואות שההשקעות מניבות הינן יציבות וללא
תנודתיות גבוהה כמו בשוק ההון
.

יש לציין כי גם במכשירי השקעה אלו ישנו סיכון כמו בכל השקעה שמניבה רווח.
מה שכן ניתן לראות כי בשנים האחרונות בתי ההשקעות השונים מעלים את החשיפה לנכסים בלתי סחירים
מה שמראה את מגמת השוק בסביבת ריבית אפסית . הבעיה הינה שבתיקי ההשקעות הבנקאיים למיניהם
אין את היכולת להשקיע בנכסים
כאלו עקב הרגולציה שהם יושבים תחתם ולמעשה תיקי ההשקעות הבנקאיים
יכולים לרכוש ולמכור רק מניות , אגרות חוב ותעודות סל – כלומר ני"ע סחירים .


אז היכן גם נוכל להיחשף לנכסים
כאלו ?
בקופות גמל , קרנות השתלמות ופוליסות החיסכון של חברות הביטוח ושל בתי ההשקעות המובילים.

ההשקעות הללו ללא ספק מוכיחות את עצמם בעשור האחרון וראייה לכך
הינם הביצועים העודפים בקופות הגמל ופוליסות החיסכון אל מול תיקי ההשקעות הבנקאיים. 
יש לציין כי למרות ששמם של ההשקעות הינו "נכסים בלתי סחירים "יתרת ההשקעה תמיד נזילה עבור הלקוח .

ניתן לראות במהלך השנים האחרונות כי ישנם עשרות כתבות מהעיתונות הכללית המאמתות
את עצת הזהב החשובה הזאת .

עצה מספר 2

תמיד עדיף לדחות את תשלום המס כמה שיותר וכמובן לנצל את תקנות המס (תיקון 190 ותקנה 125' )
אם אתם מתאימים לתנאי הסף שלהן.

אפקט ריבית דה ריבית אולי מוכר לרובנו, הכוונה באפקט זה שתמיד עדיף לנו לדחות את המס כמה שיותר
וזאת משום שבהינתן כך שאנו
דוחים את המס , הכסף שלא נלקח לטובת תשלום המס יכול לשרת אותנו
בהגדלת היקף ההשקעה .
אלברט איינשטיין קרא לאפקט ריבית דה ריבית הפלא השמיני בתבל ולא לשווא.

ריבית דריבית נוצרת כאשר אותה התשואה שהרווחנו בשנה הראשונה,
חוזרת להיות מושקעת בקרן וממשיכה לייצר לנו תשואה בשנים הבאות. 
כלומר, התשואה בשנה השנייה תניב רווח בשנה השלישית וכך הלאה.

ניתן דוגמא מספרית, אם אנו משקיעים כיום 100 אל"ש בהשקעה שמניבה לנו
תשואה של 10% בשנה רק לצורך הדוגמא.
אם היינו משקיעים בתיק ני"ע בנקאי
שלא דוחה את המס, התשואה בעוד
עשר שנים מהיום אומנם הייתה 100% בחישוב פשוט.

אך אם היינו משקיעים במכשיר השקעה כמו פוליסות חסכון או קופות גמל וקרנות השתלמות
התשואה הסופית על הכספים תהיה 159% , כן הבדל של
פי 1.59 בהשוואה למכשירים שמשלמים
את חבות המס במקור כן ועכשיו.

זה בשורה התחתונה ככל שנדחה את חבות המס קדימה נשאר עם יותר כסף בהשקעה שלנו.
כך וודאי שתמיד עדיף לדחות את תשלום המס כמה שיותר .

הערה חשובה :

בתיקי ני"ע בנקאיים למיניהם אנו משלמים את המס במקור כלומר כאן ועכשיו בכל מכירה ומכירה של ני"ע.

בפוליסות חסכון , קופות גמל וקרנות השתלמות חבות המס נדחית ליום הפדיון החלקי או המלא ביום
שנרצה למשוך כספים. יש לציין כי גם בקרנות הנאמנות המרכיבות חלק ניכר מתיקי ני"ע הבנקאים
ישנה דחיית מס מלאה עד ליום הפדיון .    

קישורים לכתבות וסרטונים המאמתות את עצת הזהב מספר 2 אפקט
דחיית המס
:

קישור לסרטון של משרד האוצר ביוטויוב
https://www.youtube.com/watch?v=98kwzlOKM-Q
https://www.calcalist.co.il/money/articles/0,7340,L-3598985,00.html

אתר של משרד האוצר
https://haotzarsheli.mof.gov.il/Media/Pages/Compound-Interest.aspx   
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000594326

עצה מספר 3

יש לבנות את תיק ההשקעות שלנו בצורה חכמה שתטיב עמנו בתשלום המס הסופי על הרווחים שלנו.

כאן יש לנו עצת זהב משמעותית ביותר. על מנת שיישאר לנו יותר
בתום תקופת ההשקעה הכוללת שלנו אנו חייבים ליישם את העצה הזאת במלואה .

הכלל אומר דבר פשוט:

אני מעוניין לשלם כמה שפחות מס על התיק הכולל שלי.

כיצד ניתן לעשות זאת?
נסביר את זה בדוגמא מספרית פשוטה:

נניח רק לצורך הדוגמא שאני מחזיק תיק ני"ע בשווי של מיליון ₪ .
בנוסף אני מחזיק תיק של קופות גמל וקרנות השתלמות בסכום זהה של מיליון ₪.

כעת אני מחזיק שני אפיקי השקעה שונים שחבות המס בהם שונה לחלוטין.

בתיק ההשקעות הבנקאי שלי אני אשלם לרוב את חבות המס המקסימאלית כ25% מס ראלי במקור פרט לאגרת חוב שקלית
שם חבות המס תהיה 15% נומינלי .  
בקופות גמל וקרנות השתלמות לרוב אני פטור ממס או משלם מס
רק על ההפקדות שעברו את התקרות המעוגנות בחוק.

כלל הברזל אומר דבר מאוד חשוב – אני תמיד אעדיף להיות בחשיפה
למניות גבוהה יותר-  קרי ברמת סיכון גבוהה יותר עם פוטנציאל רווח
גבוה יותר, היכן שאני פטור ממס או משלם מס מפוחת וכנגד אעדיף
ולהיות חשוף למניות כמה שפחות קרי ברמת סיכון נמוכה יותר היכן שאני משלם את חבות המס המקסימלית

נסביר זאת בתרשים פשוט:

כעת נסביר מה כוונתנו בתרשים.
תזכרו שוב מטרתנו תמיד לשלם כמה שפחות מס על הרווחים על שלנו!
נניח שלצורך הדוגמא . אנו מחזיקים 1 מיליון ₪ בתיק ני"ע בנקאי ששם
חבות המס הינה המקסימאלית קרי 25% מס 
על הרווחים במקור .

ומאידך אנו מחזיקים 1 מיליון ₪
בקופות גמל וקרנות השתלמות
שם אנו 
לרוב לא משלמים מס על רווחים אלא אם עברנו את ההפקדות המותרות
בחוק וגם אז נשלם מס מאוד נמוך ביחס
לתיקי ההשקעות הבנקאים.

נניח שלאחר תהליך של אפיון צרכים אישי הגענו למסקנה שאנו צריכים
להיות ברמת סיכון של 2 מתוך 5 כלומר עד 20% למניות
ו80% לאגרות חוב.

האופציה הראשונה הינה לבנות תיק של עד 20% למניות בתיק ני"ע הבנקאי ומדיניות זהה
של עד 20% למניות באפיקי קופות הגמל וקרנות ההשתלמות.

האופציה השנייה והחכמה הרבה יותר הינה להקטין את רמת הסיכון
לעד 10% חשיפה למניות בתיק ני"ע הבנקאי במקביל להעלות  
את רמת הסיכון לעד 30% באפיקי קופות הגמל וקרנות ההשתלמות
בעלות המיסוי הנמוך יותר.

בשתי האופציות אנו עדיין שומרים על רמת הסיכון הנכונה לנו באופן יחסי.
מדיניות של עד 20% למניות ועד 80% לאגרות החוב.
אך באופציה השנייה נשאר עם יותר כסף בתום תקופת ההשקעה .

ומדוע?

באופציה השנייה אנו נמצא עם פוטנציאל רווח וסיכון גבוה יותר באפיקי ההשקעה
עם חבות המס הנמוכה יותר
(קופות הגמל וקרנות ההשתלמות ) .

מאידך נקטין את רמת הסיכון באפיקי ההשקעה עם חבות המס הגבוהה (תיקי ני"ע  הבנקאיים).

עוד נתון למחשבה. תמיד אמרו לנו שאפיקי קופות הגמל וקרנות ההשתלמות
הם הרובד האחרון ששווה לנו לפדות וזאת מהסיבה שהם לרוב פטורים ממס
ובנוסף עם מס מאוד נמוך על הרווחים.

מצב שכזה מגדיל לנו את טווח ההשקעה אל מול תיקי ני"ע הבנקאים בהם אנו משלמים
מס גבוה ולכן באפיקי הגמל וההשתלמות ניתן לקחת סיכון
גבוה יותר
כי טווח ההשקעה גבוה יותר.


מאידך עדיף לקחת סיכון נמוך יותר
בתיקי ההשקעות הבנקאיים

כי שם טווח ההשקעה  נמוך יותר.

מתכנן פיננסי ופנסיוני הוא בעל המומחיות שיכול לבנות את התיק בצורה החכמה ביותר בכדי ליהנות
מעקרון זה של תכנון מס על רווחים
על סך
התיק הכולל שלי בין אם
אני משלם מס גבוה או נמוך.

עצה מספר 4

ככל שנחסוך בעלויות כך נגדיל את הרווח הסופי שלנו.

כאן העקרון ברור לכולם
והמשוואה פשוטה: 
"ככל שנשלם פחות עלויות כך נמקסם את היתרה הסופית שלנו ".

הסיבה שרשמנו את העצה החשובה הזאת הינה לפשט ולפרק את העלויות
שאנו משלמים וזאת משום שלרוב אנחנו לא באמת יודעים  מהם
העלויות הסופיות של ההשקעות שלנו ובשביל זה אנחנו כאן עבורכם.  
אז בואו נדבר על זה …

אם אנו מחזיקים בתיק ני"ע בנקאי מכל סוג שהוא : תיק מנוהל ע"י בית השקעות,
תיק שנעזר בעזרתו של היועץ הבנקאי או תיק של
מסחר עצמאי בבורסה-
ישנם סה"כ ארבעה סוגי עמלות שאתם חייבים להכיר:

  1. עלויות של קנייה ומכירה של ני"ע בארץ ובחו"ל- לרוב עמלה זאת תסתכם
    בממוצע ב0.2% משווי העסקה בכל מכירה וקנייה של ני"ע סחירים.

  2. עמלות מינימום לעסקה – עמלה שהבנק יכול לגבות בכל קנייה ומכירה של
    ני"ע – עמלה זו לרוב יכולה להיות כמה עשרות שקלים לכל עסקה בארץ
    וכמה
    עשרות דולרים לכל עסקה המתבצעת בחו"ל.

  3. עמלת דמי משמרת -או השם שאנו אוהבים לקרוא לה "עמלת שיטת מצליח".
    עמלה זו הוחלפה לשם עמלת דמי ניהול בשנים האחרונות וללא ספק אין לה הצדקה
    משנות ה-90 כאשר ני"ע הפכו לדיגיטליים ואינם פיזיים יותר .


    בשנות ה-90 לעמלה זאת הייתה הצדקה כי הוא שולמה לשומר על החדר של ני"ע הפיזיים אך
    כמובן כאשר הפכו לדיגיטליים הבנק לא הוריד את
    עמלת השורה הזאת
    עבור לקוחותיו.
     נגיד בעדינות ששווה להתמקח עם הבנק על גובה דמי המשמרת, ועם מיקוח טוב אף
    לקבל פטור מלא. מה שמבהיר לנו שאין לעמלה זו הצדקה .

  4. העמלה הגבוהה ביותר מכולן הינה העמלה של דמי הניהול בקרנות
    הנאמנות המוחזקות לנו בתיק .


בין אם אנו נמצאים בתיק ני"ע אשר מנוהל ע"י בית השקעות מסוים ובין אם אנו נמצאים
בתיק ני"ע עם ליווי של יועץ השקעות בנקאי , סיכוי טוב שחלק
ניכר מהתיק שלנו יוחזק דרך קרנות נאמנות .

יש לציין שלקרנות הנאמנות גם לא מעט תפקידים חשובים בתיק ני"ע שלנו אך בגלל שהעלויות שם
מאוד גבוהות, 
נגיד בעדינות שהבנקים ובתי ההשקעות יעשו כמעט הכול שהם ירכיבו
חלק ניכר בתיק ההשקעות הכולל שלנו.

נעשה סדר בבלאגן – כאשר אתם מחזיקים בקרן נאמנות אתם אוטומטית משלמים דמי ניהול
עבור מנהל הקרן. וכאשר אתם רואים את התשואה של

קרן הנאמנות היא כבר מנוכה בדמי הניהול
ופה הבעיה הגדולה.


הכוונה היא שאתם לא יודעים את דמי הניהול אלא אם אתם מבררים מול
היועץ הבנקאי או אל מול מנהל התיק. העמלה הזאת היא הגבוהה מבין כל
העמלות שמנינו פה.   אתם יכולים להכנס גם לאתר הבא www.funder.co.il
ולראות כמה אתה משלמים על כל קרן נאמנות שלכם.


להלן טבלה המסכמת את ממוצע דמי הניהול בקרנות הנאמנות האקטיביות
ע"פ אתר פאנדר.

ע"פ אתר פאנדר –  www.funder.co.il

נסכם ונאמר  שהמודעות בנוגע לעמלות בתיק ני"ע הבנקאיים הינה חשובה
והחיסכון פה יכול להיות משמעותי. כאשר דמי הניהול הכוללים בתיקי ניירות הערך כל כך גבוהים
ישנו סיכוי שבשנים פחות טובות כמו  2018 לדוגמא .
סיכום שיעור העלויות יכול להיות גבוה יותר מתשואת התיק,
כך שבסוף בניכוי דמי הניהול אנחנו בהפסד על ההשקעה שלנו וזה ללא ספק אבסורדי.
 


החדשות הטובות שישנם אלטרנטיבות השקעה בבתי השקעות ובחברות הביטוח כגון :
פוליסות חסכון, קופות גמל וקרנות השתלמות הכוללות בתוכן את כלל העלויות
וכוללת רק את
דמי הניהול מגודל התיק. ללא דמי משמרת , עמלות מינימום ו עמלות קנייה ומכירה.
לכן החיסכון פה הוא
בעל פוטנציאל גבוה. 


תזכרו תמיד שזהו משחק סכום אפס – שאנחנו משלמים פחות הבנק מרוויח פחות ואנחנו מרווחים יותר.
המודעות בנושא עמלות תיקי ני"ע והפחתן הם מרכיב מהותי באסטרטגיות מיקסום הכספים .


קישורים לכתבות המאמתות את עצת הזהב מספר 3:

https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3523238,00.html
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001106685
https://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2671154,00.html
https://www.themarker.com/markets/1.2559501
https://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3077005,00.html

 

עצה מספר 5

השוו תמיד את ההשקעות שלכם באותה רמת סיכון

כיום אנו נמצאים בעידן של שקיפות מידע עקב מהפכת האינטרנט
ועקב מדיניות השקיפות של משרד האוצר והרשות לני"ע .
בעבר הלא כל כך רחוק לא היו את הכלים הללו למשקיע הבודד.

חשוב שנדע כיצד לנצל את כל המידע הזה אך גם חשוב שנדע כיצד
לעשות זאת. תזכרו תמיד שאנו משווים בין מכשירי השקעה יש לעשות זאת באותה רמת סיכון,
כלומר בהשוואה של תפוחים לתפוחים ולא להשוות בין תפוחים לתמרים.

השוואה נכונה צריכה להיעשות באופן אובייקטיבי וקר.  

אם נשווה קרנות נאמנות , השוואה נכונה תעשה באותה רמת הסיכון .
כגון : קרן 90% באג"ח ו10%.
נכון יהיה לבחור להשוואה
מעל ל5 בתי השקעות.
עדיף שתקופת ההשוואה לא תהיה רק לשנה האחרונה אלא גם ל3 ו 5 שנים.

אם אנו משווים בין קופות גמל / קרנות השתלמות ופוליסות חיסכון  , השוואה נכונה תעשה אל מול
אותו המסלול כגון השוואה של מסלול בני 50-60 (עד 36% במניות ). 

מסלול בני 60 ומעלה (עד 15% למניות)  ומסלול בני 50 ומטה (עד 47% למניות ).

 

ריכזנו במיוחד עבורכם מספר אתרים ממשלתיים ופרטיים ששם תוכלו להשוות באופן נכון את
ההשקעות שלכם לאיזה תקופה שתבחרו:


1. אתר הגמל נט של משרד האוצר- אתר המשווה את תשואות
קופות הגמל
וקרנות ההשתלמות בכל המסלולים :
https://gemelnet.cma.gov.il/views/dafmakdim.aspx

2. אתר הביטוח נט של משרד האוצר- אתר המשווה את פוליסות החיסכון
למיניהן בכל המסלולים :
https://bituachnet.cma.gov.il/bituachTsuotUI/Tsuot/UI/dafmakdim.aspx

3. אתר פאנדר – אתר פרטי המשווה את קרנות הנאמנות בכל רמת סיכון :
https://www.funder.co.il

תזכרו שאם תהיו רדומים תישארו מאחור. נכון לבצע לפחות בדיקה אחת לחודש על המסלול
בו אנו נמצאים.


שימו לב שע"פ המלצת משרד האוצר וכמובן גם לפי המלצתנו יש לעשות
גם השוואה של שלוש שנים וגם של חמש שנים אחורה על מנת לקבל תמונת מצב נכונה.

קישורים לכתבות המאמתות את עצת הזהב מספר 5 :

https://www.calcalist.co.il/money/articles/0,7340,L-3735305,00.html

אתר משרד האוצר.
https://haotzarsheli.mof.gov.il/Subject/Pages/Choosing-pension-saving.aspx   

לסיכום 5 עצות הזהב

לסיכום חמשת העקרונות החשובים הללו של :
הפחתת עלויות ועמלות הניהול, הפחתת גובה המיסוי על הרווחים בניצול תקנות המס למתאימים,
פיזור התיק בצורה נכונה, וחשיפה לנכסים בלתי סחירים . יכולים לחסוך לנו כסף בכל שנה .

 אנו ממליצים שתפגשו עם מומחה בעל רישיון
המוסמך לכך.
הוא יוכל לפרוט בפניכם כבר במעמד הפגישה הראשונית.
כמה תוכלו לחסוך בעלויות ניהול התיק הכולל שלכם, כמה תוכלו לחסוך במס דרך תקנות המס ובדחיית המס,
הוא יפרוס בפניך תמונות מצב של תשואות של כלל
בתי ההשקעות וחברות הביטוח במכשירי ההשקעה השונים . בנוסף הוא יחסוך לך בירוקטיה ולחצים מיותרים.
הוא יוכל להוציא לך תמונת מצב מלאה מהמסלקה הפנסיונית ואולי אף למצוא לך כספים שלא ידעת על קיומם.
בדיקת מוטבים , בדיקה כי טווחי ההשקעה תואמים לניהול הכספי הנוכחי ועוד לא מעט ערכים מוספים.                                                                

כל הכבוד ותודה רבה על הזמן שהשקעתם בקריאה. 

אם יש לכם הארות | הערות | או שברצונכם לשאול /להביע דעה.

נשמח שתשלחו לנו מייל  ל:[email protected]

רוצה לקבל את 5 עצות הזהב כקובץ PDF(שמירה מאובטחת) למחשב?

מלא את כתובת המייל שלך ולחץ על הכפתור

אנו נשלח לך את הקובץ במיידי למייל.

עלינו

עצת הזהב הינו מגזין כלכלי חברתי. מטרתנו העיקרית להנגיש לציבור הרחב את המידע הנחוץ על מנת למקסם את התמורה

על ההשקעות שלנו דרך מימוש הטבות המס המגיעות לנו ע"פ חוק , מזעור עלויות הניהול הכוללות וחשיפת גופי ההשקעה המצטיינים ללא סייג.

הרשמו לניוזלטר שלנו
ולא תפספסו את התכנים
שיחסכו לכם אלפים! 👇

דיסקליימר: כל המידע באתר עצת הזהב אינו מהווה הצעה לרכישת שירותים אלו או אחרים ואינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות, ייעוץ פנסיוני או ייעוץ פיננסי מכל סוג שהוא . התכנים באתר נועדו בכדי להסב את תשומת הלב בלבד . אתר עצת הזהב אינה סוכנות לביטוח / יועץ השקעות . התכנים באתר אינם מהווים תחליף לייעוץ פרטני המותאם לצרכיו של כל לקוח ולקוח . המלצתנו הינה לבחון כל השקעה באופן פרטני עם בעל רישיון המוסמך לכך ולא לקבל החלטות רק על סמך כתבות עיתונאיות או מידע כזה או אחר.